סגן פרקליט המדינה לשעבר עו"ד ינון סרטיל המתעסק בעבירות צווארון לבן

אני קורא את כתב האישום ורואה כתב אישום שלא מוכר לי, גם באופן שבו מצורפות ריאיות לכתב האישום כמו תמלילים. בכתב האישום צריך לפרט רק את העבודות לגבי העבירות שנעשו. זה מסמך משפטי ויש לגביו כללים קבועים בחוק ולא שיקולים שלא מן העניין. לא שיקולים של תקשורת וציבור. הכתב אישום מיועד אך ורק לבית המשפט".

בנוסף, בכתב האישום לא כתבו באיזה בית משפט יוגש כתב האישום. הרי היה צריך להיות בבית המשפט המחוזי בירושלים. אולי כותב כתב האישום חושב שבזמן הגשת כתב האישום ראש הממשלה כבר לא יהיה בתפקידו והוא שומר לעצמו את האפשרות לשנות את מקום בית המשפט".

צריך להבחין שעל הבסיס הראייתי. מנדלבליט לא קובע הוא שם את הטענות. בית משפט מחליט. גם הסנגור שיכתוב כתב הגנה זה דעתו. זאת לא אמת מוחלטת. יש כאן שני צדדים. זה לא אומר שמנדלבליט צודק בהאשמות שמייחס לראש הממשלה.

אם היינו לוקחים את הסיפור של עובד ציבור כראש ממשלה, והציעו לו שוחד בדמות סיקור חיובי באתר. ובתמורה הוא ייתן הטבות במעל הטבות במיליארדים, סכומים דמיוניים. זה סיפור פנטסטי. באופן הזה שמתנהל ראש הממשלה זה קשה מאוד להוכחה. אין פוליטיקאי או עיתונאי שלא מתנהל כך".